בפוסט זה אשלב תובנות משני קורסים שאני לומדת בסמסטר זה: האחד "מדעי החינוך במאה ה-21" עם פרופ' דוד חן והשני "סוגיות במדיניות החינוך" עם פרופ' עמי וולנסקי.
שני מרצים מכובדים אלה מדברים איתנו על שינוי, על רפורמות במערכת החינוך, בעיקר על רפורמות שהיו ונכשלו.
פרופ' דוד חן במאמר בשם "אינכם מבינים בחינוך? אתם יכולים להיות ראשי ועדה" אשר פורסם ב- TheMarker מותח ביקורת על קובעי המדיניות במשרד החינוך. לטענתו יושבים בועדות המובילות לרפורמות אנשים מתחומי דעת שונים כמו: תעשיינים וכלכלנים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים, מנהלי קרנות הון סיכון ועסקני חינוך... אך מנהלים ומורים, למעשה "אנשי השטח" נעדרים מהן.
ובמאמר של תומס ג' סרג'ובני "ארגון, שוק וקהילה-אסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?" גורס סרג'ובני כי מה שיחולל שינוי עמוק ולטווח ארוך בבתי-הספר הם כוחות שינוי הרואים בבית-הספר קהילה. המורים הם אלה שיכולים להחליט את ההחלטות הנכונות, הם אלה שמכירים את "השטח".
עוד מוסיף וכותב פרופ' חן במאמרו המוזכר מעלה כי, בכל הרפורמות והדיונים על החינוך, לא מוזכרים שני שחקנים ראשיים: תלמיד ותוכן.
אשתמש בציטוט המופיע באתר משרד החינוך, המסביר מהי הרפורמה החדשה בישראל: "אופק חדש הינה תוכנית הרפורמה אשר יזמה שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, שעל פיה יעברו, במהלך שש שנים, כל המנהלים והמורים בבתי-הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, שינוי באופן העסקתם ובשכרם, במטרה לשפר את מעמד ההוראה, לשלב מורים איכותיים ולקדם את הישגי מערכת החינוך".
מטרותיה העיקריות של הרפורמה:
- שיפור במעמדם ובשכרם של עובדי ההוראה
- שינוי במבנה משרת ההוראה: שעות הוראה פרונטאליות, פרטניות ושהייה
- שיפור מרחבי הלמידה של התלמידים וסביבות העבודה של המורים
- פיתוח מקצועי מתמשך של סגלי ההוראה.
האם בוועדה שישבה וכתבה את הרפורמה המונהגת כיום "אופק חדש" ישבו "אנשי שטח" (מורים, מנהלים בפועל, ולא כאלו שכבר בפנסיה ולא חווים את היומיום בבתי-הספר), והאם נראה כי התייחסו לתלמיד ולתוכן הנלמד? – מסופקני! שהרי כתוב שחור על גבי לבן שהרפורמה מטרתה להעלות את מעמד ההוראה...
ימים יגידו,
האם ישכילו במדינת ישראל ובעולם בכלל
ליישם רפורמה שתצמח מלמטה ולא מקובעי המדיניות שיושבים במגדלי השין???
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה