במהלך השבועות האחרונים נחשפתי במסגרת לימודיי לתוכנית התקשוב של ישראל.
אני חושבת שזה נכון לעשות זאת כך, ההצטיידות בחינוך המיוחד שונה מאוד מבחינוך הרגיל ואף שונה מאוכלוסייה לאוכלוסייה בתוך החינוך המיוחד עצמו. למשל: בביה"ס כדוגמת זה שאני מלמדת בו, אין צורך בלוח חכם בכל כיתה (שהרי הוא "חכם" מידי בשבילנו), גם אין צורך במקרן בכל כיתה. אך כן חשוב שיהיו 3-4 מקרנים ניידים בביה"ס, שניתן יהיה להעבירם בין הכיתות ע"פ הצורך. כמו כן, חשוב שבכל כיתה יהיה לפחות מחשב אחד תקין, חדיש המחובר לרשת בפס רחב. בנוסף אנו זקוקים לעזרים נוספים, כמו: מסכי מגע, מקלדות בעלות מקשים גדולים, מתגים שונים, תחליפי עכבר, לומדות מתאימות וכו'.
סיקרן אותי לראות מה נכתב בה לגבי החינוך המיוחד, שהרי כזכור, אני בוגרת מגמת חינוך מיוחד, ומזה כעשר שנים עובדת בבי"ס לתלמידים בעלי פיגור בינוני-קשה ולקויות נלוות (אוטיזם, שיתוק מוחין, ליקויי חושים, הפרעות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז ועוד...).
במהלך חשיפתנו לתוכנית התקשוב נפגשנו עם מר רוני דיין מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך, שהביא בפנינו את התוכנית על עקרונותיה, חידושיה ומהלך ביצועה בפועל.
כשנשאל "ומה לגבי החינוך המיוחד?" , חילק את תשובתו לשלוש:
1. מסגרות החינוך המיוחד שנמצאות בתוך בתי-ספר רגילים, יצטיידו ויטלו חלק בתוכנית, כמו שאר כיתות ביה"ס בו הן נמצאות.
2. לגבי המתיאו"ת (מרכז תמיכה יישובי אזורי), מתגבשת תוכנית בימים אלו.
3. ואילו לגבי החינוך המיוחד הכולל בתי-ספר מיוחדים, נאמר שהאחריות להם היא באגף לחינוך מיוחד במחוזות.
לאותם בתי-ספר הכלולים בסעיף 3 ארצה להתייחס, אכן, לפני מספר חודשים קיבלה מנהלת ביה"ס מכתב מהאגף לחינוך מיוחד, בו התבקשנו למלא טופס המפרט את צרכי ביה"ס בכל הקשור להצטיידות בנושא התקשוב.
לומדות? בוודאי יורמו מספר גבות, שהרי היום ממעטים להשתמש בלומדות (אם בכלל), אך כשרוב סביבות הלמידה הקיימות בשוק (בריינפופ, גלים, אופק, אלנט, עת הדעת וכו') אינן מתאימות לתלמידנו, מאחר והחינוך המיוחד הוא קשת רחבה מאוד של אוכלוסיות החל ממחוננים (כן, כן גם הם נחשבים לחינוך מיוחד), דרך כאלה שהם בעלי אינטליגנציה תקינה אך קיימות בעיות מוטוריות קשות, ליקויי למידה ברמות שונות, לקויות שפה, לקויות חושים (לקות ראיה/שמיעה), פיגור על סוגיו השונים ועוד...
מהתבוננות בקשת רחבה זו, ניתן להבין שאין סביבה לימודית אחת שתוכל לתת מענה לשלל סוגי הלקויות. ולכן עלינו להשתמש במה שיש. ואכן יש לומדות רבות (עם הפלוסים והמינוסים שבהן), שפותחו עבור האוכלוסיות בעלות הצרכים המיוחדים.
אך כפי שכבר השכלנו להבין, אין זה מספיק להצטייד. תוכנית התקשוב העמידה במרכז הבמה את המורה ופיתוחו, לדעתי זו מטרה מאוד חשובה בכלל ובחינוך המיוחד בפרט.
כאמור, יש קושי במציאת חומרים מתאימים עבור חלק מאוכלוסיות החינוך המיוחד, השונות כל כך גדולה ביכולות, בצרכים, במוגבלויות השונות שיש להתייחס אליהן וגם בנושאים הנלמדים.
על כן לא אחת אנו מוצאים עצמנו כממציאים את הגלגל וכתופרי חליפות המתאימות ספציפית לתלמידנו. וכדי שנהיה תופרים טובים, יש להכשירנו לכך. הכשרה כוללת לגבי השימוש במחשב כאמצעי הוראה ולמידה בכיתה והן הכשרה ספציפית של בניית פעילויות המתאימות לאוכלוסייה, שכן אני חוזרת ומזכירה, יש לנו קושי בשימוש בסביבות הסגורות והפתוחות הקיימות.
אסכם ואומר, שאני רואה באור חיובי את העובדה שהפנו את כל הקשור בתקשוב החינוך המיוחד לאגף לחינוך מיוחד, שכן אין ספק שהם הגוף הקרוב ביותר לשדה/לשטח. כולי תקווה כי מהלך הטמעת התקשוב בבתי-הספר שלנו, יהיה לא פחות רציני ובעל חשיבות כמו שאמור להיות בחינוך הרגיל. אמן!!!
מצרפת קישור לאתר של חברת פור.אי.די המייבאת ומשווקת חומרי תוכנה וחומרה שפותחו במיוחד עבור אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. בשיטוט באתר, ניתן להתוודע לעזרים שונים ולתוכנות אשר בעזרתם גם תלמידנו יכולים ליהנות מלמידה בסביבה מתוקשבת.
קישור נוסף הוא לקטע בהרצאתו של מר רוני דיין, בו הוא מסביר לגבי יישום תוכנית התקשוב בחינוך המיוחד (בין הדקות 39:30 - 42:31).
