ממורה למורה מקוונת

http://tinyurl.com/677a7vt

בפוסט זה אתייחס למאמרם של אברום רותם ועידית אבני (מרץ 2009) "שלבי התפתחות מקצועית-אישית ממורה למורה מקוון".
במאמר זה מחלקים השניים את שלבי ההתפתחות של המורה המקוון לחמישה:
1. היכרות וכניסה (לתהליך שילוב הטכנולוגיה), המורה בשלב זה מאופיין בניטרליות, התנגדות או שימוש פסיבי במחשב לצרכי הוראה-למידה.
2. אשליית הידע הכוונה לאשליה בהבנת שילובן של הטכנולוגיות בפדגוגיה בעקבות שליטה חלקית במיומנויות מחשב.
3. התעוררות המורה מבין את  הפוטנציאל הטמון בשימוש בטכנולוגיה בהוראה-למידה, אך חסר ידע וכלים איך וכיצד לעשות זאת.
4. התמודדות מתנסה  ביישום כלים טכנולוגיים-פדגוגיים בהוראתו, כמו גם בפיתוח עצמי של פעילויות מקוונות ללומדים.
5. בשלות המורה עובר טרנספורמציה  אישית-מקצועית ממורה למורה מקוון, הכוללת מודעות לידע טכנולוגי ומשמעותו בשינוי הוראה-למידה, מודעות להיבטים אתיים העולים בעבודתו המקוונת ושינוי בתפיסת תפקיד ובעמדות באשר לחשיבות הלמידה המקוונת.
חמשת השלבים הללו מתוארים במספר ממדים: הסביבה המקוונת, התכנים והחומרים ותהליך ההוראה. במקביל, מושם דגש גם על התפתחות המוסד בנושא.

לאחר קריאה של המאמר מספר פעמים, ניסיתי למקם את עצמי בין חמשת השלבים המוזכרים, ואם אהיה כנה ואמיתית, זה לא היה קל, התחלתי על דרך השלילה, אני לא בשלב הראשון (היכרות וכניסה), אני כבר מעבר לכך, אין לי התנגדות לשילוב המחשב בהוראה שלי, להיפך.
גם את שלב מספר 2, אני מרגישה שעברתי, אני כבר מבינה את החשיבות של השימוש במחשב והאינטרנט במערכת החינוך, מעבר להבאת מצגת או הצגת סרטון מיו-טיוב.
ועם התחלתי בדרך השלילה, אמשיך לשלב החמישי המדבר על בשלות המורה, על כך ששילוב הסביבה המקוונת בתהליכי ההוראה שלי הפך לאורח חיים. שם אני עדיין לא נמצאת, לצערי.

ובכן, שללתי את שלב ראשון, שני וחמישי בהתפתחותי כמורה מקוונת, נותרו שלבים שלישי ורביעי, היכן אני???
מותר לומר שאני קצת בזה וקצת בזה? ולמה אני מתכוונת בכך?
כאמור, אני מבינה ורואה חשיבות גדולה בשילוב של הטכנולוגיות בכיתה, של השימוש בפוטנציאל העצום שגלום ברחבי הרשת, אך מרגישה שאין לי עדיין מספיק כלים, אך אני לא שוקטת על השמרים: מעשירה את הידע שלי בסביבות חדשות שלא הכרתי, באתרים בעלי פוטנציאל לתלמידיי, באמצעים בהם אוכל להשתמש בבניית שיעורים וכו'...
מנסה לבנות מערכי שיעור מקוונים, מפתחת סביבות עבודה מתוקשבות ומחכה לשנה"ל הבאה, כדי להפעילן בקרב תלמידיי, לראות את תגובתם לצורת הלמידה החדשה עבורם, ובעקבות זאת, לשנות, להוסיף, לגרוע, לשים יותר דגש... כל זאת בכדי לייעל את עבודתי והפיכתי למורה מקוונת במלוא מובן המילה, או ברוח המאמר של רותם ואבני, להגיע לשלב חמישי-שלב הבשלות.

רגע לפני שאני מסיימת רשומה זו, עולות בי מחשבות לא קלות:
האם אוכל להגיע לשלב החמישי בהתפתחותי לעבר מורה מקוונת, כשבית-הספר בו אני נמצאת, נמצא רק בראשיתו של תהליך השינוי של שילוב התקשוב בהוראה-למידה?
והרהור נוסף שעולה בי, האם באוכלוסייה של פיגור בינוני-קשה אצליח ליישם את כל מה שלמדתי ועוד אלמד, האם באמת יוכלו תלמידיי ללמוד בסביבה מתוקשבת? ואם כן באילו תחומי דעת?
אך הרהורים אלו ואחרים יהיו כבר נושאים לפוסטים נוספים...

ביבליוגרפיה:
רותם, א' ואבני, ע' (2009). שלבי התפתחות מקצועית-אישית ממורה למורה מקוון. אוחזר ב-26 ביוני 2011 מתוך http://www.avrumrotem.022.co.il/BRPortalStorage/a/25/37/01-utvHaNwAdo.pdf

האם בשם האנונימיות אפשר לכתוב הכל???

כאדם שנמצא לא מעט שעות ביום ברחבי האינטרנט, יוצא לי לקרוא טוקבקים רבים לכתבות ולפרסומים שונים ברשת, בשבועות האחרונים אני מוצאת עצמי מהרהרת בתגובות שאנשים כותבים...
צר לי לומר, אך לא פעם אני מתביישת לקרוא אותן: השפה, ההשתלחות, הרצון לפגוע!!!
התגובות יכולות להיות לנושאים שונים: פוליטיים, חברתיים, כלכליים או אפילו תגובה בפורום לימודי, אך מה שמאפיין את כולן, ההסתתרות מאחורי משתמש אנונימי.

אני שואלת את עצמי, האם תחת מעטה האנונימיות אפשר לכתוב ולהביע כל דבר???
להסתתרות מאחורי האנונימיות יש שני צדדים, האחד חיובי, ישנם אנשים שרוצים להביע דעה, עמדה, השקפה ואם היו נדרשים לכתוב את הדברים בשמם המלא, יכול להיות שהיו נמנעים מכך, בשל הקושי להיחשף.
אך מנגד יש את אלה שבשם האנונימיות מרשים לעצמם להשמיץ, לכתוב דברי נאצה, להתבטא בצורה וולגרית, לא נאותה, לא מכבדת (לא אותם, לא את הנמען אליו מופנית התגובה ולא את שאר ציבור הקוראים).

האם תרבות הדיבור הקיימת בעולם "האמיתי" אינה צריכה להיות מיושמת גם בעולם הווירטואלי???
וכדי לענות לעצמי על השאלה הנ"ל, בדקתי מה יש למשרד החינוך לומר בנושא, ניתן לראות שמשרד החינוך נתן את דעתו לתרבות הדיבור, שעליה אמורה להיות מושתתת הכתיבה ברשת, הייתי שמחה אם אפשר היה לפרסם מספר ציטוטים מפרסום משרד החינוך, בכל פרסום הפתוח לטוקבקים, שכל טוקבקיסט אנונימי יחשוב פעמיים, איך יהיה ראוי שיפרסם את תגובתו.

הנה מה שמצאתי (ההדגשים בצבע אדום שלי הם):

"דרכי ההתקשרות עם אנשים – הן מוכרים, הן זרים – ברשת, מחייבים כללי התנהגות צפויים מכל מי שנכנס לרשת. כשם שכל נהג הנכנס עם מכוניתו לכביש מהיר צריך לדעת את כללי ההתנהגות בכביש מהיר, וכשם שכל מי במשתתף במסיבת רעים או בקבלת פנים רשמית צריך להתנהג על פי נורמות ההתנהגות המקובלות באירועים כאלה, כך כל מי שנכנס לרשת צריך לדעת כיצד יש להתנהג בה. להתנהלות ברשת אין "חוקים", המוגדרים בדומה לחוקי התנועה בכביש מהיר. אין מי שקובע "חוקי התנהגות ברשת", כשם שאין מי שמגדיר "חוקי התנהגות במסיבת רעים". על כן, ההתנהגות הנאותה ברשת אינה מבוססת על כללים ועל תקנות, אלא על עקרונות אתיים ועל מנהגים, שעיקרם פתיחות ושיתוף בלי לפגוע ובלי להזיק. בשל החוסר בפיקוח, בבקרה ובהכוונה, האחריות על הגלישה עוברת לגולש עצמו. העקרונות, הכללים והחוקים שעל פיהם יתנהל ברשת נקבעים על ידי הגולש. הארכיטקטורה החופשית של הרשת מעודדת, מעצם מהותה, את התקשורת ברשת להיות פתוחה ושיתופית. אולם, פתיחות בלי גבולות עלולה להיות פוגעת, לתת פתח למלעיזים, לאפשר הוצאת דיבה ושימוש בלשון הרע כדי להזיק ולהסית. שותפות בכול מובילה לפגיעה בזכויות יוצרים, בזכויות הפרט ואף בצנעת הפרט. לעומת זאת, היעדר הגנה על הפרטיות ברשת יוצרת כר פעולה לנוכלים ולרמאים. אין ספק שההתנהגות הנאותה ברשת צריכה לעבור בשביל הזהב בין פתיחות, שיתוף, התחשבות בזולת; שמירה על כבודו, על רכושו ועל פרטיותו. הפרק "התנהגות נאותה ברשת" ינסה להציג את האיזון הנכון, ולהתמודד עם קונפליקטים אפשריים בין המרכיבים השונים של מאפייני הרשת הדיגיטלית, מתוך כוונה לחזק בתלמיד את יסודות המוסר, האתיקה, השמירה על כבודו של כל אדם וההתחשבות בזולת. כללי התנהגות ה"אתיקה" היא תורת המידות, המסייעת להגדיר את העקרונות המוסריים, שעל פיהם חייב האדם לנהוג בכל מעשיו, ובעיקר באלה שיש להם השפעה על הזולת. עקרונות המוסר מלווים בערכי מוסר שנקבעים על ידי החברה. המושג אתיקה התפתח ממילה צרפתית שמשמעותה "כרטיס", כלומר, כדי לזכות ב"כרטיס כניסה" לחברה מסוימת אתה חייב להכיר את הקוד האתי של אותה החברה ולנהוג על פיו. מקובל לומר "ברומא התנהג כרומאי". אולם, במרחב האינטרנט, מהי אותה רומא, שאינה נראית, אין לה גבולות, היא לא נמצאת בשום מקום, היא מאגדת בתוכה מספר רב של תרבויות וחובקת בזרועותיה מגוון גדול של חברות בעלות מנהגים שונים? רומא זו היא ה-cyberspace, המרחב שבו בני אדם מכל רחבי העולם נפגשים, מדברים זה עם זה ומחליפים מידע. המרחב הווירטואלי מכיל תרבויות רבות ושונות, שמוגדרות גם כ"קהילות וירטואליות". לכל קהילה יש כללים ומנהגים משלה, אך יש כללים רבים שמוכלים ומקובלים על כלל הקהילות. ההתנהגות על פי כללים אלה מעניקה כרטיס לתרבות הוירטואלית. ה"נטיקה" היא האתיקה של המרחב הווירטואלי". מתוך: אתר משרד החינוך http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Meidaanut/Etika/Etika/