פייסבוק בשרות המחאה

                 

כל מי שיש לו חשבון פייסבוק, בוודאי נתקל לאחרונה בסלוגנים מאין אלו על הקיר שלו.
מסתמן כי רשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, משמשות כפלטפורמה נוחה להתארגנות של מחאה.

אז איך בעצם הכל התחיל?

מחאות ציבוריות אינן דבר חדש, תמיד יש קבוצה בציבור שמרגישה מקופחת, מתוסכלת, מיואשת, רוצה שינוי וכיוצא באלה...
אם בעבר הלא רחוק כדי להביע את הרגשות הללו בפומבי, נדרשה התארגנות בת מספר חודשים: החל בהעברת טלפונים, מציאת מקום מפגש, עריכת סקרים, יציאה לתקשורת, פרסום וכו'.

היום, בעידן הפייסבוק נעשה הדבר יותר קל, פתאום קם אדם (אנונימי, ראו מחאת הקוטג') בבוקר ומחליט שהוא רוצה לזעוק את כאבו. הוא מפרסם על הקיר שלו את קולות המחאה. מקורבים לו רואים זאת, שולחים לייק, מעבירים הלאה לחברים וכך מתפשטת לה המחאה כמו אש בשדה קוצים.

וכל זה נעשה

·         בחינם, הפרסום בפייסבוק נעשה ללא צורך בהוצאות כספיות.

·         במהירות, כבר אין צורך לכתוב אי-מיילים או להתקשר בטלפון.

·         אפשרות לראות מהי דעת הקהל, ע"י קבלת תגובות, קבלת לייקים, כבר אין צורך בעריכת סקרים.

·         תאום בדרך קלה ומהירה. בפייסבוק יש פונקציה המאפשרת יצירת אירוע, מפורסם מקום, זמן ואפשרות לאישור/אי אישור הגעה.

·         העברת מסרים לקהלים גדולים.

אסכם ואבהיר, הפייסבוק לא הוא זה שעושה את המחאה, הוא קרש הקפיצה להתאחדות של האנשים, להתארגנות שמאוחר יותר יוצאת לרחובות.

הטכנולוגיה אינה המחאה, היא רק מהווה לה פלטפורמה.


ימים יגידו, איך נבחרי הציבור שלנו יעשו שימוש בפייסבוק לקראת הבחירות הבאות, נחכה ונראה.

שיר המחאה ע"פ שירה של נעמי שמר א"ב: