אתמול יום שני כ"ח בניסן תשע"א חל יום השואה, במסגרת הקורס טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה נחשפנו למיזם חדש, בו יד ושם וגוגל ישראל חברו יחד להרמת פרויקט ייחודי משותף, המאפשר נגישות למידע היסטורי אותנטי מארכיון יד ושם.
יד ושם המייצגת את ההיסטוריה של ימי השואה, אפשרה לגוגל המייצגת את הטכנולוגיה, להעלות לרשת את ארכיון התמונות שנמצא פיזית ביד ושם.
פרויקט זה מאפשר הפצת זיכרון השואה בעוד דרך, מעתה גם מי שלא מגיע לארכיון יד ושם, יכול לצפות בתצלומים המופיעים שם.
דבר נוסף שמאפשרת הטכנולוגיה הוא השיתופיות.
באתר של יד ושם יש אפשרות להגיב על התמונות ו/או לשתף בהן ברשתות החברתיות השונות (פייסבוק, טוויטר וכו').
אני אישית רואה בכך מהלך חשוב, כל דרך שבה נמשיך וננציח את נושא השואה בכלל וזיכרון העם היהודי בפרט מבורכת היא.
אל לנו לשכוח שהדור שהיה "שם" ונחשב למקור ראשון הולך ונעלם, השיטוט בספריות הציבוריות בחיפוש אחר חומרים גם הוא כבר לא מה שהיה פעם, היום מאגרי המידע שלנו נמצאים ברשת, ועל כן אני רואה חשיבות גדולה כל כך, להנגשת החומרים הנ"ל לכלל הציבור היושב בארץ ובתפוצות.
ומעניין לעניין באותו עניין ...
ולאחר שסיימנו את יום הלימודים, שכאמור היה ביום השואה, נכנסתי לאתר החדשות ynet ונתקלתי בכתבה,
בה הכותב יוצא חוצץ נגד אותם אלה שביום השואה מחליפים את תמונת הפרופיל שלהם לטלאי צהוב או נר זיכרון,
לטענתו, כך הם יוצאים ידי חובה מיום זה ומלמידה אמיתית אודות השואה, ללא השתתפות בטקסי זיכרון, ללא צפייה בסרטים בנושא השואה וכו'.
אני חייבת לומר, כתבה זו קוממה אותי מאוד, יש בכותב מידת מה של התנשאות, שהרי מי שהחליף את תמונת הפרופיל בפייסבוק, אין זה אומר שלא הלך באותו יום לביה"ס (או למקום אחר) והשתתף בטקס, או צפה בטלוויזיה בתוכניות ליום השואה, או קרא בעיתונים או ברשת כתבות וסיפורים בנושא...
ושוב, כמו שנאמר קודם לכן בהקשר ליד ושם... השיתופיות!
הפייסבוק היא רשת חברתית כלל עולמית, ואם ביום מיוחד זה, יופיעו תמונות פרופיל רבות בצורת נר זיכרון או טלאי צהוב, האם יש רע בזה, או שלהיפך, אולי זו עוד דרך להפיץ את זיכרון היום הזה???
יד ושם המייצגת את ההיסטוריה של ימי השואה, אפשרה לגוגל המייצגת את הטכנולוגיה, להעלות לרשת את ארכיון התמונות שנמצא פיזית ביד ושם.
פרויקט זה מאפשר הפצת זיכרון השואה בעוד דרך, מעתה גם מי שלא מגיע לארכיון יד ושם, יכול לצפות בתצלומים המופיעים שם.
דבר נוסף שמאפשרת הטכנולוגיה הוא השיתופיות.
באתר של יד ושם יש אפשרות להגיב על התמונות ו/או לשתף בהן ברשתות החברתיות השונות (פייסבוק, טוויטר וכו').
אני אישית רואה בכך מהלך חשוב, כל דרך שבה נמשיך וננציח את נושא השואה בכלל וזיכרון העם היהודי בפרט מבורכת היא.
אל לנו לשכוח שהדור שהיה "שם" ונחשב למקור ראשון הולך ונעלם, השיטוט בספריות הציבוריות בחיפוש אחר חומרים גם הוא כבר לא מה שהיה פעם, היום מאגרי המידע שלנו נמצאים ברשת, ועל כן אני רואה חשיבות גדולה כל כך, להנגשת החומרים הנ"ל לכלל הציבור היושב בארץ ובתפוצות.
ומעניין לעניין באותו עניין ...
ולאחר שסיימנו את יום הלימודים, שכאמור היה ביום השואה, נכנסתי לאתר החדשות ynet ונתקלתי בכתבה,
בה הכותב יוצא חוצץ נגד אותם אלה שביום השואה מחליפים את תמונת הפרופיל שלהם לטלאי צהוב או נר זיכרון,
לטענתו, כך הם יוצאים ידי חובה מיום זה ומלמידה אמיתית אודות השואה, ללא השתתפות בטקסי זיכרון, ללא צפייה בסרטים בנושא השואה וכו'.
אני חייבת לומר, כתבה זו קוממה אותי מאוד, יש בכותב מידת מה של התנשאות, שהרי מי שהחליף את תמונת הפרופיל בפייסבוק, אין זה אומר שלא הלך באותו יום לביה"ס (או למקום אחר) והשתתף בטקס, או צפה בטלוויזיה בתוכניות ליום השואה, או קרא בעיתונים או ברשת כתבות וסיפורים בנושא...
ושוב, כמו שנאמר קודם לכן בהקשר ליד ושם... השיתופיות!
הפייסבוק היא רשת חברתית כלל עולמית, ואם ביום מיוחד זה, יופיעו תמונות פרופיל רבות בצורת נר זיכרון או טלאי צהוב, האם יש רע בזה, או שלהיפך, אולי זו עוד דרך להפיץ את זיכרון היום הזה???
אני חושבת שכל הפצה של ההיסטוריה בהיבט הזה היא מעולה. צריך להבין שהקדמה תופסת מקום נכבד בחיים שלנו וצריך לדבר בשפה העכשווית אם רוצים להגיע ללב הילדים. רוב הילדים היום חיים בבועה ולא ממש אכפת להם מה קרה על מפות העולם לפני עשרות או מאות שנים, אבל עם חשיפה נכונה אפשר ליצור אצלם סקרנות.
השבמחק