יין צ'אנג צ'נג במאמרו "חזון חדש של בתי-ספר בניהול עצמי:גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית" מתייחס למערכת החינוך במאה ה-21. הוא טוען כי על הפרדיגמה להשתנות, מפרדיגמה מסורתית לפרדיגמה משולשת חדשה. במילה משולשת כוונתו לגלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית (אינדיבידואליזציה). ומה לשלוש המילים הללו ולחינוך?
גלובליזציה – לימוד באתרי אינטרנט, לימוד מהאינטרנט, ביקורים בינלאומיים, חילופים בינלאומיים, שיתוף פעולה בינלאומי בהוראה ובלמידה.
לוקאליזציה – מעורבות הקהילה וההורים בחינוך בית-הספר, שיתוף פעולה בין הבית לבית-הספר, יישום בית-ספר בניהול עצמי, תכנית של בית-הספר ותוכנית לימודים בזיקה לקהילה.
התאמה אישית – להביא לידי מירב המוטיבציה, היוזמה והיצירתיות של תלמידים ומורים ע"י בין היתר, למידה עצמאית, השגת הגשמה עצמית ויוזמה עצמית, לענות על הצרכים האישיים המיוחדים ולפתח בקרב התלמידים אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר.
בשימושו של כותב המאמר במושג פרדיגמה מסורתית, כוונתו למערכת חינוך בה כל פעילויות הלימוד נעשות בבית-הספר בזמן נתון, ע"י מספר מצומצם של מורי בית-הספר ומחומרים שהוכנו על-ידם מבעוד מועד. המורה הוא מרכז החינוך, הוא בעל הידע, אותו הוא מעביר לתלמידיו ע"פ תוכנית לימודים סטנדרטית ובעזרת ספרי לימוד וחומרי למידה מוגבלים שבתי הספר ורשויות החינוך מכתיבים.
ואני שואלת את עצמי, מבחינה כרונולוגית אנו חיים במאה ה-21, אך האם מערכת החינוך שלנו, פה בישראל גם כן נכנסה למאה החדשה???
גלובליזציה, לוקאליזציה והתאמה אישית הן מילים יפות (בתיאוריה), אינני רואה שהן נכנסו לבתי-הספר.
וכי איך אפשר שאותה פרדיגמה משולשת תתממש, בזמן שאנו נמצאים עדיין בעידן שבו הסטנדרטים מבצבצים לנו מכל עבר (מבחני מיצ"ב, דירוג תיכונים ע"פ ציוני בחינות הבגרות, מבחני הפסיכומטרי ככרטיס כניסה למוסדות להשכלה גבוהה...)?
היכן יש מקום ליוזמות, להגשמה עצמית, לפיתוח אינטליגנציות מרובות כשבית-הספר נחשב "לבית-חרושת לציונים"?
עוד הזכיר כותב המאמר את הצורך ב"למידה מותאמת אישית", מתוך הנחה שהילד עומד במרכז החינוך, תהליך הלמידה יענה על צורכיהם ועל תכונותיהם האישיות של התלמידים. הפוטנציאל של כל תלמיד והאינטליגנציות המרובות. כל תלמיד וסגנון הלמידה שלו, תוכניות מותאמות אישית. למידה היא תהליך של הגשמה עצמית, גילוי, התנסות וחשיבה.
האם אין הוא מתבסס בדבריו על חזונו של דיואי והחינוך הפרוגרסיבי המדבר על "הילד במרכז"?
האם במערכת החינוך הרגילה (ולא בבתי-ספר דמוקרטיים, פתוחים וכיוצא באלה) יש כיום משהו מבין אלה?
אסיים בתקווה, שמערכת החינוך בישראל תשכיל לאמץ את רעיון ה"פרדיגמה המשולשת" וגם תלמידינו ומורינו יזכו להיות חלק מחינוך גלובאלי, לוקאלי ומותאם אישית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה