תהיות בעקבות קריאת המאמר The city and country school: A progressive paradigm / Susan F. Semel

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך בישראל" בהנחיית פרופ' עמי וולנסקי נתבקשנו לקרוא את המאמר:

The city and country school: A progressive paradigm / Susan F. Semel

מאמר זה מתאר בית-ספר שהוקם בניו-יורק בשנת 1914 ע"י קרוליין פראט, שדגלה בגישה החינוכית הרואה את הילד במרכז. בית-הספר וצוותו צריכים להוביל את הילד למימוש מלוא הפוטנציאל המצוי בו וסיפוק סקרנותו הטבעית ע"י התנסות פעילה.

בית-הספר מיועד לילדים מגיל שנתיים ועד שלוש עשרה, ישנם 18 תלמידים בכיתה והוא ממומן ברובו ע"י ההורים.

בראשית ימיו התבסס בית-הספר על משחק ועבודה, דרכם האמינה פראט לומדים הילדים על החיים "האמיתיים". בהמשך, התגלגל בית-הספר לידיים אחרות, שהוסיפו וטענו כי הלמידה אצל ילדים רכים בשנים תתרחש תוך התנסות בסביבה הקרובה, וככל שיתבגרו יש להציג להם חומרים ומשימות מסובכים יותר, מהם יוכלו להשליך לתחומים נוספים.

בעקבות קריאת המאמר, עלו בי מספר שאלות לגבי בית-הספר המתואר בו:

•  מה עושים התלמידים בסיום כיתה ח', לאן הם עוברים משם, האם יש באזור מגוריהם בית-ספר המשך, הממשיך ודוגל בשיטת החינוך בה התחנכו עד כה?
• ואם התשובה לשאלה הקודמת היא לא, האם ההשתלבות בבית-ספר רגיל/מסורתי אינו יוצר בקרבם בעיה, אחרי חינוך מסוים לו היו רגילים במשך 10-11 שנים, שלפי המתואר שונה במהותו מבית-ספר מסורתי?

אתן כדוגמה את בתי-הספר הפתוחים שהיו נהוגים בישראל לפני כ-30 שנה, שבדרך כלל היו בתי-ספר יסודיים בלבד,וכשבוגריהם סיימו את כיתה ו' עברו לחטיבות ביניים ותיכונים רגילים, ושם נחשפו לראשונה לעובדה שיש מבחני בגרות בסיום הלימודים.

• האם מי שהכסף אינו מצוי בכיסו, לא יכול לרשום את ילדו לבית-הספר המוזכר? האם אין זה יוצר בית-ספר עליתיסטי?
• האם השיטה המבוססת על כך שהילדים לומדים דרך משחק, מתאימה לכל אחד? האם כל ילד יכול לעשות את ההעברה המתבקשת מעולם המשחק לעולם "האמיתי"?
• האם חינוך לא קונבנציונאלי בגיל הרך, אכן מכין את הילדים לבית-הספר, ואם לא, מה יקרה לאותו ילד במעבר לחינוך הרגיל?
• בזמן ניהולה של ג'ון מרי, האם העצמאות הרבה שניתנה למורים, לא היתה להם לרועץ? האם מספיקה הסתמכותם על דעת התלמידים בלבד, אם נהגו היטב או לא? להחליט החלטות משלך – האם לא מרגישים לפעמים כמו זאב בודד? האם לא חשובה עבודת הצוות, ההתחלקות, השותפות, הדיון בין חברי הצוות?
• האם ניתן ליישם את עקרונות השיטה של "החינוך המתקדם" גם בכיתות גדולות, למשל, כמו אלה שיש לנו בישראל? או/ו האם ניתן ליישם זאת גם בבתי-ספר שלא מתוקצבים באופן פרטי?

אינני חושבת שבסיום קריאת המאמר, יכולה אני לענות על כל השאלות הללו, וגם על אלו שכן,

אינני בטוחה שהתשובות שאענה לעצמי, ימצאו חן בעיני...

p://tinyurl.com/d5q2tqr

ביבליוגרפיה:

 Semel, S. F. (1999). The city and country school: A progressive paradigm.  In: S. F.,Semel & A. R., Sandovnik (Eds.), Schools of tomorrow, schools of today – What happened to progressive education (pp.127-137). New York: Peter Lang

http://tinyurl.com/d5q2tqr