בעודי מעלעלת במוסף המחשבים של "ידיעות אחרונות" (כן, לפעמים אני קוראת בעיתון אמיתי מנייר, זה המלכלך את הידיים....) "תפסה" את עיניי כתבתו של ארז רונן "מה משחקים יכולים לעשות". הכתב מונה מספר יתרונות ייחודיים שיש למשחקי המחשב ביניהם: "המשחקים מציגים תרחישים דמיוניים מרתקים, מספקים פידבקים חיוביים על בסיס קבוע וכשמסיימים את השלב האחרון בהצלחה – מרגישים סיפוק שקשה לתאר במילים" (צילום הכתבה מופיע למטה).
כתבה זו החזירה אותי לשיעוריה של פרופ' מיקי רונן בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים", בו אנו לומדים לנתח משחקים לימודיים מתוקשבים: לבדוק האם המשחק עונה על המטרות הלימודיות שלשמן הוא פותח, סוג המשוב, האם המשחק מפתח סקרנות ואם כן איזו, שליטה, סוג דמיון (פנימי או חיצוני) ועוד ע"פ הטקסונומיה של Malone .
לא אחת נאמר על משחקי המחשב, שרבים מהם מעודדים אלימות, שהם ממכרים, גורמים לבידוד חברתי, פוגעים בראייה וכו' ...
אין ספק וחשוב לזכור, שהמשחק במחשב אינו תחליף למשחק עם חבר בחצר, הקשבה לסיפור לפני השינה או קריאת ספר, כי אם, כלי נוסף שיכול להעשיר את הילד בפיתוח חשיבה אסטרטגית, קשר עין-יד, שיפור זמן התגובה, הגברת סבלנות, פתרון בעיות, חשיפה לשפה האנגלית, עבודה על כישורים חברתיים (משחק בזוגות, בקבוצות, טורנירים), פיתוח דמיון, פיתוח חשיבה מהירה ומופשטת, פיתוח שפה, ריכוז, מצבי סימולציה ואחד הדברים החשובים ביותר שמשחק מחשב עושה לילדים ... שהם לומדים מבלי שירגישו שהם עושים זאת...
אל לנו לטמון ראשינו בחול, עלינו כמבוגר האחראי לקחת את התפקיד של המכוון, העוקב זה שעם האצבע על הדופק ולבדוק מהו תוכן המשחק, עם מי הילד משחק, כמה שעות ביום הוא משחק וכן לחזור ולרענן יחד איתו את כללי הזהירות של גלישה באינטרנט, אך לשלול את משחקי המחשב בטענות שונות ומשונות יהיה לא רציני ולא מקצועי.
סרטון המדבר על ההשפעות של משחקי המחשב
